|
עדנה קדוש
מכיר שעשית מעשה טוב במסירות נפש למישהו וכל מה שקיבלת ממנו היא "סטירת לחי" וכפיות טובה?
קרה לך שהיית מסור לעבודה ודווקא זה שחיפף קיבל העלאה בתפקיד והערכה?
אבל אם תשמור על המידה שלך- המידה תשמור עליך!
מידה היא דבר חשוב. כולנו יודעים שמידה היא דבר חשוב, ובכל זאת, מאבדים מידי פעם את האחיזה במידה הטובה והמאוזנת.
אנו מתמקדים במשהו, אך תוך זמן קצר אנו מוצאים את עצמנו מפספסים את הדבר עצמו.
|
אסביר זאת בכמה דוגמאות מהחיים:
כל אחד מבין שעליו לישון בלילה כדי לנוח ולאגור כח ליום המחרת. אבל אם אדם יישן יותר מידי שעות, הוא יקום עייף וחסר אנרגיה ואם יישן פחות מידי, ירגיש חסר כח, עצבני וכבד. אז יש לישון במידתיות!
או אדם שיוצא לעבוד כדי להתפרנס ולממש את עצמו. אם הוא יעבוד יותר מידי שעות ביום, הוא יהיה מתוסכל, מתוח, עייף ועצבני. כי כשאדם עובד יותר מידי הוא מרגיש שהוא עצמו "נעלם, נמחק" ורק משרת את מקום העבודה... לעומת זאת אם אדם יעבוד פחות מידי, הוא ירגיש משועמם, שהוא לא בא לידי ביטוי, שהוא "מפוספס"... על כן צריך לעבוד במידתיות!
|
|
באכילה- אדם אוכל לבריאותו ולשובע. אם יאכל יותר מהמידה, ירגיש "מפוצץ", כבד, עייף, מנומנם, ויחוש בבחילה. לעומת זאת אם יאכל פחות מהמידה המתאימה לו- יהיה רעב, חלש, לא שקט, יתקשה להירדם ולא יקבל מרכיבי מזון בצורה מספקת. אכילה טובה היא במידתיות!
יש מי שעושה ספורט באופן אינטנסיבי, הרבה שעות ביום, ולאחר זמן יהיה לו כאבי מפרקים, דלקות גידים, פציעות ספורט ובעיות נוספות. אדם שממעט בספורט, יהיה מנוון, עצמותיו חלשות, שריריו רפויים וגופו יחלה מחוסר פעילות. ספורט בריא גם הוא – במידתיות!
שעות הפנאי שלנו גם הם עניין של מידה- כשאדם חי הרבה שעות בפנאי, תחושת הזמן מתערערת, יתכן ויבזבז הרבה שעות, יחווה שעמום, חוסר אחריות, אנוכיות או ריצוי. לעיתים יסבול מבעיות של הזנחה. לעומתו, כשאדם מחוסר שעות פנאי ואין לו רגעי מנוחה והנאה מפנאי, יהיה לו בעיות של לחץ ומתח, חרדה ותחושה שהכל על כתפיו, אחריות יתר. עצבנות, כעס ואי שקט. צריך שעות פנאי באופן מידתי.
כשאדם מבלה הרבה שעות עם חברים, הוא מחמיץ את המפגש שלו עם עצמו, הוא חי לפי הלחץ החברתי, עליו לעמוד בתובענות שיש מצד החברה ולהיות פרט אחד וחלק אחד מהחברה. כשאדם ללא חברים הוא מרגיש בודד וקשיים רבים מתעוררים בבדידות. טוב שיהיו שעות חברה במידתיות!
דוגמא רלוונטית מאד לימנו ובעיקר לנוער- כשאדם מחובר לטכנולוגיה שעות רבות, הוא מתמכר אליה עד אשר הוא נהיה תלותי בה, מתנתק מקשר ישיר עם אנשים, מוצף בעודף מידע וגירויים וגם בריאותית הוא חשוף ליותר שעות קרינה וכדו'. כאשר אדם ממעט בשימוש בטכנולוגיה, הוא מחמיץ אינפורמציה ויכולת למידה והנאה. מילת המפתח בשימוש בטכנולוגיה היא: מידתיות! |
|
|
אפילו לימוד תורה הוא דבר שצריך בו מידתיות. מי שלומד תורה שעות רבות מידי, יכול להתנתק מהמציאות, ממשפחתו ומהסביבה ... אך מי שלומד מעט מידי, אינו ניזון רוחנית, ומחסיר מעצמו חלק חיוני. כך שאפילו בלימוד תורה צריך מידתיות!
תחום שרבים חשים בו שיש להם צורך ללמוד כיצד להכניס לגבולות ומידות- נתינה.
כשאדם נותן ועושה חסד בלי גבול, מעבר ליכולתו וכוחותיו, או עושה חסד גם מעבר לרצונו, כלומר מרגיש שאינו רוצה או יכול אך מכריח עצמו בשם האידיאל שיש לו ברעיון הנתינה (נקרא בלשון הקבלה: "חסד נפול").
אדם כזה לא שם לב לעצמו ולצרכיו, ההתעלמות מעצמו וממקומו מביאה לסבל וקשיים ובעצם הוא עושה ההפך מחסד עם עצמו.
כמובן אדם שממעט בנתינה זה לא המצב האידיאלי, אדם כזה יכול להפוך לאנוכי, לא לראות את המרחב הכללי ואחרים סביבו, זה יוצר אצלו בדידות והתנהלות "לא תקנית". נתינה יש לקיים במידתיות גם כן!
אחרי שהבנו בשכל שמידתיות היא המפתח בכל תחום ועניין לחיים טובים לנו ולסביבה, ננסה לחוש זאת בצורה מעשית וריאלית בחיינו שלנו.
תרגיל: התבונן וראה את המידתיות שלך בכל נושא ונושא, בכל תחום מתחומי חייך. אפשר ומומלץ לכתוב זאת מסודר.
נגלה שלעיתים אין צורך בעצות, בתרגילי אימון, בהחלטות מהפכניות. אין צורך ביציאה בהכרזות על שינוי מהקצה לקצה ותוכנית צבאית של הצבת יעדים ומועדים למימוש מטרות. |
|
|
|
|
|
|
לעיתים מספיק, נכון וטוב רק להתבונן. להתבונן באופן פשוט. להתבונן לאט ולעומק.
ההתבוננות מעלה את המידע הנדרש וההבנה מהתת מודע למודע, השאר קורה מעצמו, לאט, לאט, בקצב המידתי!
כך הנפש השומרת על מידתה - נשמרת ע"י מידתה. אז אם תשמור על המידה- המידה תשמור עליך!
|
