Responsive image

ישוב אלון שבות (גוש עציון)

   02-9931188
אלון שבות 90433

יישוב קהילתי דתי השוכן בגוש עציון. הוקם בשנת 1970 בסמוך לאלון הבודד שהיה לסמלו של הגוש והיישוב.

ראשיתו של היישוב ב כ' סיוון תש"ל (26.4.70) , יום בו עברה ישיבת ' הר עציון ' לאתר היישוב ממקום מושבה הזמני בכפר עציון. שם המקום מאזכר את האלון הבודד אליו צפו שרידי המתיישבים מתחום ישראל בשנים שבין מלחמת העצמאות ומלחמת ששת הימים,ף וכמובן השיבה אל הגוש לאחר המלחמה. אלון שבות הוקמה כ 'מרכז אזורי כפרי'. צורת יישוב שהייתה מקובלת בתכנון חבלי התיישבות כבר בשנות החמישים.מרכז כפרי,כשמו, אמור לתת שירותים לסביבה הכפרית שמסביבו. אך מלכתחילה לא תיפקד יישובנו כמרכז כפרי . היישובים הקיבוציים שהוקמו מסביבו לא נזקקו למרכז שירותים בשל קישריהם עם תנועת האם 'הקיבוץ הדץי' ועם המרכזים העירוניים הגדולים. אלון שבות היה ל 'יישוב קהילתי' הראשון בארץ.שמה של צורת התיישבות זו מיוחס לר' יואל בן נון, מרבני הישיבה שהתיישבו במקום כבר בימים הראשונים.

מה היה ייחודו של אלון שבות כיישוב קהילתי?

המערכת המוסדית בנתה את מבני הציבור ואת הבתים הראשונים.בשנים הראשונות גרו הכל בשכירות. הבתים הראשונים היו מצופים 'חלוקי נחל' ושימשו את התלמידים ואת מוריהם.(כיום מצופים מרבית בתים אלה באבן).אחריהם נבנו הבתים הדו-משפחתיים לאורך רחוב השיירות ובשלב השלישי הבתים הדו-קומתיים. רק כעבור כשש שנים אוכלסו ראשוני 'בנה ביתך'.העניסה למגורים ביישוב הייתה מותנית באישור וועדה שהיו בה נציגי הסוכנות היהודית ונציגי המפד"ל.אוכלוסיית אלון שבות הורכבה בתחילה ממשפחות שהיו קשורות לישיבה, ממשפחות שהיה להם קשר לגוש לפני חורבנו, מתושבי ערים ומרכזים כפריים וכן 'עוזבי' קיבוצים שהצטרפו למטרת יישובו מחדש של הגוש.

ראוי לציין כי אלון שבות היה היישוב הראשון בו השקיעו החברים את כספם בבנייה עצמית, מתוך אמונה בעתיד ההתיישבות. הרקע השיתופי של חלק מהחברים סייע בעיצוב המסגרות.

בשנים הראשונות התקיימה אסיפת חברים, אך זו דעכה בהדרגה. עיקר העומס הניהולי הוטל על חברי הוועד הנבחר ועימו הוועדות השונות: חינוך,תרבות,שירותים,בית כנסת,ביטחון, תשתיות ועוד.העזרה הדדית הייתה ביסוד חיי החברה,שמחות הוכנו במשותף וכולם נטלו בהם חלק. סעודה שנתית נערכה ביום שחרור ירושלים – יום שחרור הגוש, המסיבות בחגים הלכו ולבשו צורה לאורך השנים. הקהילתיות מצאה ביטוי באופנים שונים שלא כבמקומות אחרים, הקפידו ביישוב שלא להיכנס למעורבות כלכלית משותפת ובכך אנו שונים מיישובים קהילתיים אחרים (כעופרה למשל).
הייתה תקופה בה נחלקו הדעות האם נכון להגדיל את מספר המשפחות ביישוב מעבר למאתיים, שכן הגידול יפגע במרקם הקהילתי, אך המצב הפוליטי הביאנו להכרה בחשיבות הגידול.בשלב מסוים נוצר חשש שדור הבנים ידיר רגליו מהמקום, ב"ה החשש פג. כיום כשאנו צופים אל העתיד כיישוב המונה למעלה מ 700 משפחות, מוטלת עלינו שוב החובה לנסות ולגבש את מרכיבי היחד,שכן יצאנו מגדר 'יישוב קהילתי שמקובל לראות את גודלו עד 200 משפחות.ייתכן וכיום אנו דגם ל ' תושבה קהילתית' על משקל מושבה, ללא המרכיב החקלאי,אך במגמה לשמר את הרוח הקהילתית.

צור קשר עם ישוב אלון שבות (גוש עציון)